המונח "AES-256" מופיע בעמודי אבטחה באותה צורה שבה "מוכח קלינית" מופיע על בקבוקי טיפוח: יותר כסמל מאשר כהסבר. רוב האנשים שקוראים את זה מעולם לא שאלו מה הוא באמת עושה לקובץ, או למה המספר 256 הוא החלק שעושה את העבודה. כדאי להבין זאת, משום שההבדל בין כספת מוצפנת אמיתית לבין תיקייה עם סמל של מנעול מסתכם לרוב בדיוק בנקודה הזו.

מהו באמת AES-256

AES הם ראשי תיבות של Advanced Encryption Standard (תקן ההצפנה המתקדם) – אלגוריתם ספציפי שהופך נתונים קריאים לנתונים בלתי קריאים ובחזרה, באמצעות מפתח סודי. הוא נבחר על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארה״ב ב-2001 לאחר תחרות ציבורית, וכיום הוא אלגוריתם ההצפנה ברירת המחדל מאחורי מנהלי סיסמאות, אפליקציות מסרים, שירותי VPN וכספות קבצים ברחבי העולם, כולל Vaultine.

המספר "256" הוא אורך המפתח, הנמדד בסיביות. תקן AES קיים גם בגרסאות של 128 סיביות ו-192 סיביות; שלושתן משתמשות באותו אלגוריתם בסיסי, רק עם אורך מפתח שונה ומספר מעט שונה של סבבי עיבוד פנימיים. קובץ שמוצפן באמצעות AES-256 עובר דרך הסבבים הללו בעזרת מפתח בן 256 סיביות, והפלט הוא טקסט מוצפן (ciphertext): רצף בתים שאינו חושף דבר על תוכן הקובץ המקורי, מלבד דפוסי גודל, בלי אותו מפתח שיהפוך את התהליך.

למה 256 סיביות הן המספר שמשנה

למפתח של 256 סיביות יש 2^256 ערכים אפשריים. קשה להמחיש מספר כזה באופן אינטואיטיבי כי הוא רחוק כל כך מכל כמות יומיומית, אבל השוואה נפוצה אחת מחזיקה מים: זה בערך מספר האטומים בחלק גדול מהיקום הנצפה. ניחוש מפתח ספציפי בכוח גס – ניסיון של כל צירוף עד שאחד עובד – אינו עניין של מחשב מהיר יותר או תקציב גדול יותר. כל מחשב שאי פעם התקיים, אילו היה פועל ברציפות מראשית היקום, לא היה מתקרב באופן משמעותי לניסיון של כולם.

לכן חוקרי אבטחה אינם מדברים על "פיצוח" AES-256 בכוח גס; האפשרות הזו אינה על הפרק. כשנתונים מוצפנים אכן נחשפים, הסיבה היא כמעט תמיד משהו אחר מלבד האלגוריתם עצמו: סיסמה חלשה או ממוחזרת ששימשה לגזירת המפתח, מפתח שנשמר במקום שממנו ניתן לגנוב אותו, או באג במימוש התוכנה שסביבו. המנעול אינו נקודת התורפה. מה ששומר על המפתח – לרוב כן.

מוצפן אינו זהה למוסתר

זו ההבחנה החשובה ביותר לכל מי שמחפש אפליקציית "תיקייה מאובטחת". הסתרת קובץ פירושה שינוי של האם הוא מוצג, לא של מה שהוא: תיקייה מוסתרת, קובץ נקודה (dotfile), או אפליקציה שפשוט מעבירה את התמונות שלכם למקום פחות בולט. הבתים עצמם של הקובץ נשארים ללא שינוי. חברו את המכשיר למחשב, הפעילו "הצג קבצים מוסתרים", והתמונה תיפתח בדיוק כמו כל תמונה אחרת, כי מעולם לא היה מעורב כאן מפתח.

הצפנת AES-256 היא פעולה שונה לגמרי. היא אינה מזיזה את הקובץ ואינה משנה את הנראות שלו; היא משכתבת את תוכן הקובץ לטקסט מוצפן באמצעות המפתח. יש דרך מהירה לדעת מה האפליקציה באמת עושה: חשפו קבצים מוסתרים או חברו את המכשיר למחשב אחר. אם הקובץ "המוגן" נפתח כרגיל, הוא הוסתר ולא הוצפן. אם הוא רעש בלתי קריא ללא האפליקציה וקוד ה-PIN שלכם, הוא הוצפן. (ראו למה תיקייה "מוסתרת" אינה באמת מוסתרת למידע נוסף על התדירות שבה המקרה הראשון משווק כשני.)

החלק שעמודי השיווק משמיטים: מי מחזיק במפתח

הביטוי "מוצפן ב-AES-256" נכון טכנית עבור מוצרים רבים שעדיין אינם יכולים להגן עליכם מפני החברה שבנתה אותם. האלגוריתם רק אומר איך הערבול עובד; הוא אינו אומר דבר על המקום שבו המפתח נמצא. ספק אחסון בענן יכול להצפין את הקבצים שלכם באמצעות AES-256 על השרתים שלו ועדיין להחזיק במפתח בעצמו, מה שאומר שההצפנה עוצרת תוקף חיצוני אבל אינה מועילה מול פריצה לאותו ספק, עובד עם הרשאת גישה, או צו משפטי שמופנה לשרתים שלו במקום אליכם.

זו הסיבה המלאה לכך שטענת "zero-knowledge" נפרדת מהטענה "מוצפן ב-AES-256", ולמה כדאי לבדוק את שתיהן לפני שסומכים על אחת מהן. הצפנה בלי לדעת מי מחזיק במפתח אינה מספרת לכם כמעט כלום על מי שנמצא באמת מחוץ לנעילה.

איך Vaultine מיישמת את זה

אפליקציית Vaultine מצפינה כל קובץ עם מפתח AES-256 משלו, שנוצר ופועל אך ורק במכשיר שלכם. מפתח המאסטר שמגן על הכספת שלכם נגזר מהתבנית או מקוד ה-PIN שלכם, במכשיר עצמו, ואינו משודר לשום מקום. שום דבר אינו מפוענח לשרת, לעותק ענן או לשום מקום אחר שאינו המכשיר שמולכם – וזה מה שהופך את התכנון ל-zero-knowledge בפועל, ולא רק במדיניות פרטיות (ראו למה אפליקציית כספת ללא חשבון בטוחה יותר להמשך הפירוט על הארכיטקטורה הזו).

זה גם מסביר פשרה שכדאי להכיר מראש: אם תאבדו את קוד ה-PIN שלכם ואת ביטוי השחזור בן 12 המילים, ל-Vaultine באמת אין שום דרך להחזיר לכם את הקבצים. זו אינה מגבלה של צוות התמיכה, אלא אותה תכונה ששומרת על הקבצים מפני פריצה או צו משפטי. המפתח שפותח את המנעול התקיים רק במכשיר שלכם.

בקצרה

תקן AES-256 הוא שיטה מוגדרת ונבדקת היטב להפיכת קובץ לרעש בלתי קריא באמצעות מפתח גדול מספיק כך שניסיון פיצוח בכוח גס אינו איום ריאלי. זו אינה מילת קסם; זהו רכיב אחד במערכת, והחלק שקובע אם היא באמת מגינה עליכם הוא מי שמחזיק במפתח לאחר מכן. הסתרת קובץ אינה הצפנה שלו, והצפנת קובץ עבור חברה ששומרת את המפתח אינה זהה להצפנה שלו כך שרק אתם תוכלו לפתוח אותו.

אפליקציית Vaultine מצפינה כל קובץ באמצעות AES-256, במכשיר שלכם, עם מפתח הנגזר מקוד ה-PIN שלכם ואינו נשלח לשום מקום. 10 הקבצים הראשונים בחינם באתר vaultine.app.